- ניחוחַ
- נִיחוֹחַm. (b. h.; נוּחַ) pleasing. Koh. R. to IX, 7 כריח נ׳ like the pleasing flavor (of a sacrifice); a. e.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
ניחוחַ
Look at other dictionaries:
ניחוח ביתי — ריח של בית, ניחוח מיוחד של תבשיל תוצרת בית {{}} … אוצר עברית
ניחוח — ריח, ארומה, בושם, ריח נעים, ריח עדני … אוצר עברית
ניחוח קל — S{{}} … אוצר עברית
בעל ניחוח — מבושם, בעל ריח {{}} … אוצר עברית
ריח הזבל ניחוח חציר — קטע משיר של המשוררת רחל שריחות הזבל היו עבורה ניחוחות נפלאים {{}} … אוצר עברית
ריח ניחוח — ריח טוב במיוחד, ריח עדנים {{}} … אוצר עברית
ארומה — ניחוח, טעם מיוחד, גוון מיוחד, בסומת, ריח נעים, ריח מלוו … אוצר עברית
בשם — 1 adv. מטעם, כייצוג, כנציגות, כבא כוח, בשליחות, בפקודת, בפקודתו של , בהזכרת שמו של 2 v. להפיץ ניחוח, לעשות לריחני, להפיץ ריח טוב, לשים בושם, לבסם; להנעים, לענג, לגרום הנא 3 v. להשתכר, להתבס 4 v. לשים בושם, להזליף בושם; להתענג, לרווח נחת, ליהנות;… … אוצר עברית
בושם — פרפיום, ניחוח, ריח ניחוח, תוספת ריח טוב בלתי טבעי, מי ריח, מי בשמי … אוצר עברית
בשום — 1 adj. מבושם, מרוסס בבושם, ריחני, ניחוחי, בעל ריח טוב, בעל ניחוח, מפורכ 2 שימוש בבשמים, הענקת ריח טוב, תוספת ניחוח, פרכוס, התקנת בשמי … אוצר עברית
בשמיי — פרפיום, ניחוח, ריח ניחוח, תוספת ריח טוב בלתי טבעי, מי ריח, מי בשמי … אוצר עברית
